מירון: קדושה, אסון ושאלות קשות

מירון, עיר קטנה בצפון הארץ, הפכה לשם נרדף לאסון ולמחלוקת בעקבות האסון שפקד את ההר בערב יום העצמאות תשפ"ב. מאות אלפי בני אדם נהרו להר להתפלל ולציין את יום ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי, ובתוך ההמון הצפוף התרחש אסון נורא: 45 בני אדם נהרגו, רובם ילדים, ונחשדו בעקבותיו חוסר אחריות ופגיעה בבטיחות.

היסטוריה עשירה, מסורת עמוקה:

הר מירון מהווה מרכז רוחני יהודי במשך מאות שנים, וידוע כמקום קבורתו של רבי שמעון בר יוחאי, מגדולי חז"ל. לאורך השנים התפתחה מסורת חזקה של עלייה לרגל למקום, המגיעה לשיאה בערב יום ההילולא, 30 בניסן. ההילולא מושכת מאות אלפי בני אדם, דתיים וחילוניים כאחד, מכל קצוות הארץ ומהעולם, לציין את יום פטירתו של הרב ולזכות בקדושתו.

האסון הנורא: ליל של כאב ושאלות:

ליל יום העצמאות תשפ"ב הפך לליל של טרגדיה וזעזוע כאשר ההמון שהתגודד במקום התמוטט, וגרם למותם של עשרות אנשים, רובם ילדים. הגורם לאסון יוחס להצטופפות קשה, חוסר בקרת המונים וליקויים רבים בתשתיות המקום. האירוע עורר גל זעזוע ושאלות קשות על היעילות והבטיחות של האירוע, ועל האחריות של הגורמים השונים.

החקירה וחיפוש האמת:

בעקבות האסון הוקמה ועדת חקירה ממשלתית בראשות השופטת בדימוס יעל וילנר. הוועדה נועדה לחקור את נסיבות האסון, לקבוע את האחריות לליקויים שהובילו אליו ולהמליץ על צעדים למניעת הישנות אסונות דומים בעתיד. החקירה עסקה במגוון גורמים, ביניהם: תכנון האירוע, תפקוד כוחות הביטחון, נהלי בטיחות, וחוסר תיאום בין הגורמים השונים.

המלצות לשינוי:

ועדת וילנר פרסמה את מסקנותיה במאי 2022. הדו"ח כלל ביקורת נוקבת על הגורמים האחראיים לאירוע, וציין את הכשלון בהיערכות לאירוע כה ענק, את היעדר הפיקוח והתיאום בין הגורמים השונים ואת ליקויים חמורים בתשתיות המקום. הוועדה המליצה על צעדים רבים לשיפור הבטיחות בהר מירון, בהם: שיפור התשתיות הפיזיות, הקמת מרכז בקרה חדש, הגברת הפיקוח והאכיפה על התקינות הבטיחותית במקום.

אתגרים עתידיים:

למרות המלצות ועדת וילנר ומאמצי התיקון המתבצעים בהר מירון, מתעוררות שאלות קשות על עתיד ההילולא. השאלה היא האם אפשרי להמשיך לקיים אירוע כה גדול בהר מירון תוך שמירה על בטיחות ההמונים. אתגרי הבטיחות, התשתיות והלוגיסטיקה ממשיכים לעמוד במרכז הדיון, והחברה צריכה להחליט כיצד להתקדם.